"באחת המשפחות בראשון לציון, ישנו ילד מבריק בכל המובנים. מהבחינה הלימודית, החברתית וההתנהגותית. בני משפחתו מאושרים מהנחת שהוא גורם להם. במהלך אחד האירועים המשפחתיים, החלו אנשים לדבר על הילד החרוץ, הילד המנומס שעוזר וכ"ו. פתאום הסבא החל להגיד דברים הפוכים על הילד, והילד שמע את סבו מדבר כך, הוא נפגע ממנו ברח מהמקום. ומאותו הרגע מצבו של הילד החל להדרדר.
כוונת הסבא הייתה לטובה, לפי המסורת יש עניין של עין הרע שכל כך הרבה אנשים מדברים עליך וזה עלול להשפיע לרעה. כך זה כששתי תרבויות מתנגשות." 
פתגם באתיופיה אומר על זה: "የአንዱ አግር ዘፈን ለአንዱ አገር እልቅሶ ነው" משמעותו בעברית: שיר במדינה אחת נשמע כבכי למדינה אחרת".